Daf 12a
וּמִדְּסֵיפָא דְּלָא אֲמַר לַהּ רֵישָׁא נָמֵי דְּלָא אֲמַר לֵיהּ
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּמַעֲלֶה לוֹ מְזוֹנוֹת אִי הָכִי לְמַאי
תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַב הַמַּקְדִּישׁ יְדֵי עַבְדּוֹ אוֹתוֹ הָעֶבֶד לֹוֶה וְאוֹכֵל וְעוֹשֶׂה וּפוֹרֵעַ שְׁמַע מִינַּהּ יָכוֹל הָרַב לוֹמַר לָעֶבֶד עֲשֵׂה עִמִּי וְאֵינִי זָנָךְ
Rachi (non traduit)
לוה ואוכל עושה ופורע. לא יעשה תחלה דפרוטה קמייתא קדשה לה ושוב אסור לו אלא לוה תחילה ואוכל ועושה פחות פחות משוה פרוטה ופורע כדמפרש לקמיה וקס''ד בשאין מעלה לו מזונות וקאמר דיכול להקדיש אלמא יכול לומר לו עשה עמי ואיני זנך:
Tossefoth (non traduit)
אמר רב המקדיש ידי עבדו. גרסינן ולא גרסינן המקדיש עבדו דהתם יצא לחירות כדאמר רב בהשולח (לקמן גיטין דף לח:) דליהוי עם קדוש קאמר וא''ת וכי היכי דמקדיש ידי עבדו אמרינן דהן קדושים למלאכתן הכי נמי כשהקדיש כל עבדו הוה לן למימר שהקדישו למלאכתו פיו לדבורו ידיו למעשהו רגליו להילוכו דבענין זה חשיב הקדש כדאמרינן בסוף פ''ק דנדרים (דף יג:) ואומר רבי' יצחק דסברא הוא דלא נתכוין להקדישו למלאכתו לפי שיש חילוק במלאכתו שאין פיו ידיו ורגליו שוין במלאכתן הלכך אית לן למימר דלשחררו נתכוין דהוי הכל בענין אחד אי נמי י''ל התם כשמקדיש עבדו סתם משמע יותר למיהוי עם קדוש דהא למלאכתו לא קאמר אבל מקדיש ידי עבדו הקדיש מלאכת ידיו דלא שייך למימר בענין אחר:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר אוֹ פַּרְנְסֵנִי אוֹ הוֹצִיאֵנִי לְחֵירוּת כִּי הֵיכִי דְּחָזוּ לִי אִינָשֵׁי וּמְרַחֲמִין עֲלַי וְרַבָּנַן סָבְרִי מַאן דִּמְרַחֵם אַבְּנֵי חָרֵי אַעֶבֶד נָמֵי רַחוֹמֵי מְרַחֵם
Rachi (non traduit)
מאן דמרחם אבני חרי אעבדא נמי מרחם. דשייך במצות כאשה:
Tossefoth (non traduit)
כי היכי דחזו אינשי ומרחמי. הקשה ה''ר יצחק בן הר''מ דבפרק השולח (לקמן גיטין דף לז:) גבי עבד שנשבה ופדאו ישראל אחר שמעינן להו איפכא דקא אמרי רבנן לא ישתעבד לא לרבו ראשון ולא לרבו שני לרבו שני לא דהא לשם בן חורין פרקיה לרבו ראשון לא דלמא מימנעי ולא פרקי ורשב''ג סבר כשם שמצוה לפדות בני חורין כן מצוה לפדות את העבדים ואומר ר''י דרבן שמעון ב''ג סבר דלענין פדיון פרקי ליה טפי שלא יטמע בין העובדי כוכבים ורבנן סברי דלענין מזונות מרחמי עליה טפי שלא ימות ברעב וגם כל א' יתן לו מעט לחם אבל בפדיון צריך הרבה ביחד:
אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דְּאָמַר לוֹ צֵא מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ לִמְזוֹנוֹתֶיךָ וּבִשְׁנֵי בַצּוֹרֶת לָא סָפֵק
Rachi (non traduit)
לא ספק. אינו מספיק:
וְתִיסְבְּרָא הַאי אוֹ פַּרְנְסֵנִי אוֹ הוֹצִיאֵנִי לְחֵירוּת אוֹ פַּרְנְסֵנִי אוֹ תֵּן לִי מַעֲשֵׂה יָדַי בְּפַרְנָסָתִי מִיבְּעֵי לֵיהּ וְעוֹד מַאי שְׁנָא בִּשְׁנֵי בַצּוֹרֶת
Rachi (non traduit)
ועוד מאי שנא שני בצורת. אפילו בשני שובע כיון דא''ל עשה עמי הרי הן לו שני בצורת:
ותסברא. דבדאמר ליה עשה עמי קא מיירי:
מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר יָכוֹל וּמָר סָבַר אֵינוֹ יָכוֹל
Tossefoth (non traduit)
ומר סבר אינו יכול. והא דקתני או הוציאני לחירות לאו דוקא אלא כלומר שיהיה מעשה ידי לעצמי כמו לבן חורין:
לֵימָא כְּתַנָּאֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר יָכוֹל הָעֶבֶד לוֹמַר לְרַבּוֹ בִּשְׁנֵי בַצּוֹרֶת אוֹ פַּרְנְסֵנִי אוֹ הוֹצִיאֵנִי לְחֵירוּת וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הָרְשׁוּת בְּיַד רַבּוֹ
מַסְפֶּקֶת מַאי לְמֵימְרָא מַהוּ דְּתֵימָא כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה קָא מַשְׁמַע לַן
Rachi (non traduit)
פנימה. צנועה ואין דרכה לצאת ולסבב בעיר שאינה משם ואין מכירין אותה להביא לה מלאכה בביתה אלא אם כן מסבבת בעיר למצוא מלאכה להשתכר:
כבודה בת מלך. כל ישראל בני מלכים:
Tossefoth (non traduit)
מספקת מאי למימרא כו'. אי אמרת בשלמא כולה בדספקא תנא סיפא דאמר לה לגלויי ארישא דאיירי בלא אמר לה אבל השתא דמוקמת רישא בדלא ספקא ולא תנא הך סיפא אלא לאשמועינן דבמספקת יכול לומר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך מאי למימרא דזה אינו שום חידוש:
וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא וְאִם אָמַר לָהּ צְאִי מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ בִּמְזוֹנוֹתַיִךְ רַשַּׁאי מִכְּלָל דְּרֵישָׁא דְּלָא אֲמַר לַהּ הָכִי קָאָמַר וְאִם מַסְפֶּקֶת וְאָמַר לַהּ צְאִי מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ בִּמְזוֹנוֹתַיִךְ רַשַּׁאי
לְעוֹלָם דַּאֲמַר לֵיהּ וְאִשָּׁה בִּדְלָא סָפְקָה
וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא אֲבָל אִשָּׁה שֶׁגָּלְתָה לְעָרֵי מִקְלָט בַּעְלָהּ חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ מִכְּלָל דְּלָא אֲמַר לַהּ דְּאִי אֲמַר לַהּ בַּעְלַהּ אַמַּאי חַיָּיב
וּמַאי שְׁנָא לְעָרֵי מִקְלָט סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא וָחָי עָבֵיד לֵיהּ חִיּוּתָא טְפֵי קָא מַשְׁמַע לַן
Rachi (non traduit)
וחי. ונס אל אחת הערים האל וחי:
Tossefoth (non traduit)
מאי שנא לערי מקלט. פי' אי אמרת בשלמא יכול אשמועינן ערי מקלט דאע''ג דאמר רחמנא וחי עביד ליה חיותא טפי אפי' הכי יכול הרב לומר כו' אבל לענין העדפה לא משמע ליה דמשום וחי תיהוי העדפה דידיה:
הַעֲדָפָה פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא כֵּיוָן דְּכִי לֵית לֵיהּ לָא יָהֵיב לֵיהּ כִּי אִית לֵיהּ נָמֵי לָא לִישְׁקוֹל מִינֵּיהּ קָא מַשְׁמַע לַן
Rachi (non traduit)
לא לישקל מיניה. ויהא ביד העבד שמא יש יום שלא ימצא להשתכר:
אִי הָכִי מַעֲשֵׂה יָדָיו אַמַּאי לְרַבּוֹ לְהַעְדָּפָה
Rachi (non traduit)
להעדפה. שמעשה ידיו עודפים על מזונותיו:
תָּא שְׁמַע עֶבֶד שֶׁגָּלָה לְעָרֵי מִקְלָט אֵין רַבּוֹ חַיָּיב לְזוּנוֹ וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּעֲשֵׂה יָדָיו לְרַבּוֹ שְׁמַע מִינַּהּ יָכוֹל הָרַב לוֹמַר לָעֶבֶד עֲשֵׂה עִמִּי וְאֵינִי זָנָךְ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דְּאָמַר לוֹ צֵא מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ לִמְזוֹנוֹתֶיךָ
Rachi (non traduit)
שגלה לערי מקלט. שהרג בשוגג וגלה:
עֶבֶד נָמֵי בִּדְלָא סָפֵיק עַבְדָּא דִּנְהוֹם כְּרֵסֵיהּ לָא שָׁוֵיא לְמָרֵיהּ וּלְמָרְתֵיהּ לְמַאי מִיתְבְּעֵי
Rachi (non traduit)
למריה למאי מתבעי. הלכך אינו מוסיף משלו אלא יחזור על הפתחים כי מי יכופנו לזונו ולהפסיד שלו אבל אשה כך התנה עמה בכתובתה ואת תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי:
ופרכינן עבד נמי לא ספק ומשני עבדא דנהום כרסיה לא שויא. עבד שאינו שוה לחם אכלו:
Tossefoth (non traduit)
עבד נמי בדלא ספיק. וא''ת אטו משום דלא ספיק יהא רבו חייב לזונו ולא יוכל לומר לו צא מעשה ידיך במזונותיך ועוד קשה הלשון דקאמר עבדא דנהום כריסיה לא שוי הוה ליה למימר בהדיא דלא מחייב לזונו כיון דאמר ליה צא מעשה ידיך במזונותיך ואור''י דס''ד דרגילות הוא שעבד עצמו הולך ועובד את רבו אפילו כשאמר ליה צא מעשה ידיך במזונותיך משום הכי בעי למימר (אע''ג) דלא ספיק שיתחייב במזונות כיון שמ''מ עובדו משום הכי מהדר ליה בלשון זה עבדא דנהום כריסיה לא שוי כו' ולהכי קאמר לעיל ש''מ יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך דאפי' מיירי דא''ל צא מעשה ידיך במזונותיך מ''מ כיון שעובדו היה לו להתחייב במזונותיו אי לאו משום דיכול ועוד דסלקא דעתיה דמיירי בלא אמר ליה דומיא דאשה דבדלא ספיק לא שכיח:
דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי אִשָּׁה דַּאֲמַר לַהּ צְאִי מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ בִּמְזוֹנוֹתַיִךְ אִשָּׁה אַמַּאי לָא אִשָּׁה בִּדְלָא סָפְקָא
Rachi (non traduit)
בדלא ספקא. לזון במעשה ידיה וצריך להוסיף משלו:
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דַּאֲמַר לֵיהּ צֵא מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ לִמְזוֹנוֹתֶיךָ
שֶׁאִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לָזוּן כּוּ' שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ יָכוֹל הָרַב לוֹמַר לָעֶבֶד עֲשֵׂה עִמִּי וְאֵינִי זָנָךְ
Rachi (non traduit)
עשה עמי. מלאכה ואיני זנך אלא חזור על הפתחים:
לעבד. כנעני:
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַאי לֹא תְלַקֵּט מַאי עָבֵיד לֵיהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְהַזְהִיר לְעָנִי עַל שֶׁלּוֹ
Rachi (non traduit)
להזהיר עני על שלו. עני הראוי ליטול פאה ויש לו שדה הזהירו הכתוב להניח בה פאה:
וְעַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָתָם אֶלָּא דִּכְתִיב לֹא תְלַקֵּט לְעָנִי לֹא תְלַקֵּט לוֹ לְעָנִי אֲבָל הָכָא לָא
Rachi (non traduit)
לא תלקט לעני. סמכינהו רחמנא לא תלקט לעני ולגר ודרשינן סמוכין לא תלקט אתה לצורך העני:
Tossefoth (non traduit)
אלא דכתיב לא תלקט לעני. וא''ת למ''ד בפ''ק דתמורה (דף ד:) כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני א''כ קנה העני וי''ל דהכא בתר לא תלקט כתיב לעני ולגר תעזוב אותם משמע דלא קני וא''ת ונילף מהכא בעלמא דהמגביה מציאה לחבירו דלא קנה חבירו וי''ל דהכא סברא הוא שלא זכתה תורה לעני אלא מה שכל אחד מלקט לצורך עצמו ולרב חסדא דמפרש הכא דטעמייהו דרבנן משום דתופס לב''ח לא קני איכא למימר דמהכא יליף:
דִּלְמָא לָא הִיא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָתָם אֶלָּא דְּמִיגּוֹ דְּאִי בָּעֵי מַפְקַר לְהוּ לְנִכְסֵיהּ וְהָוֵי עָנִי וַחֲזֵי לֵיהּ וּמִיגּוֹ דְּזָכֵי לֵיהּ לְנַפְשֵׁיהּ זָכֵי לְחַבְרֵיהּ אֲבָל הָכָא לָא
Tossefoth (non traduit)
דילמא לא היא. דחויא בעלמא היא דרב פפא אית ליה בהדיא תופס לב''ת במקום שחב לאחרים לא קנה (כתובות דף פד:):
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source